רשב"ם
| לידה |
סביב 1080 סביב ד'תת"ם רמרו |
|---|---|
| פטירה |
סביב 1160 סביב ד'תתק"ך רמרו, צרפת  |
| כינוי |
Rashbam, רשב"ם |
| מקום מגורים |
רמרו |
| תקופת הפעילות |
?–1158 |
| השתייכות | ראשונים, רבני צרפת, בעלי התוספות |
| תחומי עיסוק | פרשנות המקרא, פרשנות התלמוד, הלכה ודקדוק |
| רבותיו | סבו רש"י, וכנראה גם אביו רבי מאיר בן שמואל |
| תלמידיו |
ר"י הזקן |
| בני דורו | בצרפת - אחיו רבנו תם, בגרמניה - רבי אליעזר בן נתן |
| חיבוריו | פירושים למקרא, לתלמוד ולהלכות הרי"ף; ספר דקדוק. |
| אב |
מאיר בן שמואל |
| אם |
יוכבד |
  | |
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו. חי במחצית הראשונה של המאה ה-12. נודע במיוחד בנטייתו להיצמד לפשט הכתוב בפרשנותו למקרא, וכן בפירושו למסכת בבא בתרא.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשב"ם נולד בעיר רמרו[1] (Ramerupt) שבצפון צרפת, לרבי מאיר בן שמואל וליוכבד, אחת משלוש בנותיו של רש"י. אחיו הם רבינו תם, ריב"ם, שלמה ומרים, אמו של ר"י הזקן. הוא ואחיו היו לראשוני בעלי התוספות, ורבנו תם שאף למד אצלו היה למנהיג יהדות צרפת.
תאריכי לידתו ופטירתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]תאריכי לידתו ופטירתו של רשב"ם אינם ידועים בוודאות. סבו רש"י נולד ב-1040 ונפטר ב-1105; בכמה מקומות מצינו עדויות שהוא התווכח עם סבו בפרשנות הפסוקים[2] ואף הורה הלכות בפניו[3]. מכיוון שלא סביר שהוא יתווכח עם סבו בטרם הגיעו לגיל 20–25. לכן סביר להניח שהוא נולד בין השנים 1080–1085[4].
גם שנת מותו לא ידועה. בספר יוחסין (מאמר חמישי) מובאת מסורת שהוא נפטר בשנת תתקל"ה (1174/5), אמנם דוד רוזין כתב שזו טעות[5]. הוא שיער שרשב"ם נפטר מעט אחרי 1160, בעקבות 'אגרת השבת' של ראב"ע. באיגרת זו, שכתב ראב"ע ב-6 בדצמבר 1158 כששהה בלונדון, ובה הוא יוצא בחריפות נגד הפרשן שפירש בפסוק "ויהי ערב ויהי בקר יום אחד" שהיום השני התחיל בבקר, כיוון שלפי זה יוצא ששבת מתחילה רק בבקר. ומדברי ראב"ע משתמע שאותו מחבר היה עדיין בחיים. ומכיוון שפירוש זה נמצא ברשב"ם, הוא הסיק שמדובר בו[6]. על הפולמוס בין ראב"ע לרשב"ם בפירושיהם למקרא נכתב רבות.
רבותיו של רשב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשב"ם למד אצל אביו ר' מאיר ברמרו, וכן אצל סבו, רש"י, בטרוייש. ובפירושיו הוא מביא דברים בשמם[7]. כמו כן היה לו קשר עם חכמי גרמניה, בעיקר בערים שפיירא, וורמיזה ומגנצא, בישיבות שמיסודו של רבנו גרשום. הוא גם שהה תקופה מסוימת בפריז[8] ונשא ונתן עם החכמים שם, ביניהם רבי מתתיה מפריז, ורבי יום טוב מפלייזא, בן דודו[9].
משפחתו של רשב"ם
[עריכת קוד מקור | עריכה]ככל הנראה היה רשב"ם נשוי לבתו של רבי שמעיה, תלמידו המובהק של רש"י[10]. מבין צאצאיו ידוע רק על בת אחת ושמה מרונא, שעבדה, כמו אביה[11], כרועת צאן[12]. לבת זו נולד בן ושמו יוסף שחי בעיר קן בנורמנדי. רשב"ם ביקר בעיר זו כדי לפגוש את נכדו.
השכלתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשב"ם היה בקי במקרא ובתלמוד, אך לא פירש את המקרא לפי התלמוד וההלכה, אלא יצר פירוש מקורי משלו; מתוך פירושיו ניכר כי התעניין במדעים שונים. בפרשנותו היה החלטי בהיצמדותו לדרך הפשט; למסקנותיו העצמאיות תרמה ידיעתו בלשון. כמו רש"י, גם הוא הכיר את חיבורי מנחם בן סרוק ודונש בן לברט.
בשני מקומות בפירושו לתורה הוא מתייחס לתרגום הלטיני הנוצרי לתורה (הוולגטה) ומתפלמס עמו,[13] אין להסיק מכך שידע לטינית וקרא את הוולגטה במקורה. שכן ייתכן שהוא ניזון מכלי שני והכיר את התרגום הנוצרי במקומות פולמוסיים בלבד. על כל פנים רשב"ם הוא מהפרשנים היהודים הראשונים בצרפת ששילבו בפירושם התפלמסות עם פירושים נוצריים[14].
חיבוריו
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירושיו לתלמוד
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשב"ם, נכדו של רש"י, היה מראשוני בעלי התוספות, ושילב ביצירתו את דרכו הפרשנית של רש"י ואת דרך המשא-ומתן האופיינית לבעלי התוספות. רשב"ם עצמו כתב רק פירושים, אולם בתוכם הטמיע חידושים רבים, לפעמים כאלו שאינם נוגעים במישרין לדברים אותם הוא מפרש, וחידושים אלו מצוטטים רבות בדברי בעלי התוספות שלאחריו.
פירושו המפורסם ביותר של הרשב"ם לתלמוד הוא על מסכת בבא בתרא. פירוש רש"י על מסכת זו נקטע בפרק שלישי (דף כט ע"א), ואת מקומו תפס פירוש רשב"ם, שמשמש כפירוש העיקרי על מסכת בבא בתרא, והודפס בכל מהדורות הש"ס. ככל הנראה פירוש זה הקיף את כל המסכת, אבל החלק המקביל לפירוש רש"י לא הגיע לידינו[15] בדפוס פיזארו נדפס נוסח שונה של פירוש רשב"ם, והוא באמת אינו פירוש רשב"ם[16]. כמו כן הוסיף רשב"ם השלמות והערות לפירוש רש"י על חלקה הראשון של מסכת בבא בתרא, והם מסומנות בסימן "תוספת" או חתומות במילה תומ"ש (ראשי תיבות תוספת מורנו שמואל).
בפרק 'ערבי פסחים', הפרק האחרון של מסכת פסחים, מופיעים זה לצד זה פירוש רש"י ופירוש רשב"ם. ככל הנראה, פירוש רש"י לא היה מעובד כל הצורך ונותר כטיוטה בלבד[17], ורשב"ם חפץ שעל המסכת יהיה פירוש מושלם. כשהתוספות מזכירים את ה'קונטרס' ב'ערבי פסחים' הם מתכוונים לרשב"ם, כאשר כינוי זה מתייחד בדרך כלל לפירוש העיקרי שעל המסכת (בדרך כלל פירוש רש"י, ובחלקה השני של מסכת בבא בתרא - פירוש רשב"ם).
רשב"ם כתב גם פירושים למסכתות אחרות, כמו עירובין, גיטין, בבא קמא, פרקי אבות, חולין ונדה, אולם הם אבדו ולא נותרו מהם אלא אזכורים בדברי חכמי הדורות הבאים (בעיקר בתוספות). קטעים מפירושו לעבודה זרה נדפסו בשיטת הקדמונים על ידי חיים משה יהודה בלוי. שרידים נוספים מפירוש זה נערכו על ידי הלל גרשוני. מפירושו למסכת מכות הגיעו לידינו חלקים מפרק ג', מכיוון ש"רש"י על הרי"ף" הוא למעשה ליקוט מפירוש רשב"ם[18]. אהרן ארנד פרסם פירוש למסכת סוכה וייחס אותו לרשב"ם[19].
פירושי רשב"ם לתלמוד מאופיינים באריכות יתר מזה של רש"י. הוא מתייחס לסוגיה בהרחבה, ולעיתים מציין פסק הלכה. נטייתו הפשטנית בפירושיו למקרא נראית גם בפירושיו לתלמוד[20].
תוספות אלפס
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנוסף לחיבורו על התלמוד, רשב"ם חיבר 'תוספות' על ספרו של הרי"ף. א"א אורבך ציין שככל הנראה הוא הראשון בצפון צרפת שהרבה להשתמש בספר ההלכות של הרי"ף, וגם הוא החל להתעסק בספרי הרי"ף רק בשלב מאוחר בחייו, שכן אינו מצטטו כלל בפירושיו לב"ב ופסחים[21]. רשב"ם העריך מאוד את הרי"ף, כמו שרואים בתשובה שלו: ”הגאון רבי יצחק האלפסי שהוא כעין הלכות גדולות” (שו"ת מהר"ם, דפוס קרימונה סימן צא). אמנם הערכתו לא מנעה ממנו לחלוק על הרי"ף בלשון חריפה, כגון: "חס ושלום, לא תהא כזאת בישראל להכשיר הטריפה בהערמה". אמנם בשונה מחיבוריו האחרים שהשפיעו רבות על אחרים, תוספותיו לרי"ף כמעט ואינן מוזכרות בשום מקום, והיחידים שמצטטים מהם הם הגהות מיימוניות, ראבי"ה ומרדכי. הסיבה לכך היא כנראה חוסר ההתעניינות בספרו של הרי"ף בצפון צרפת בתקופה הזאת[22]. כמה מתוספותיו חדרו לתוך הספר ונדפסו בתוך דברי הרי"ף[23]. חלק מתוספותיו נדפסו בשנת תשל"ו על ידי שמא פרידמן[24].
פירושיו למקרא
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשב"ם כתב, ככל הנראה, פירושים לכל ספרי המקרא. רובם לא שרדו, ומהם קיימים היום:
- פירושו לתורה, שנשמר כמעט בשלמותו בכתב-יד אחד ויחיד שנמצא בבית המדרש לרבנים בברסלוי (ורוצלב) שבפולין. כתב היד אבד במהלך השואה. הוא היה חסר בתחילתו ומתחיל רק בפרק י"ח של ספר בראשית. באמצע הפירוש חסרה פרשת פינחס, ובסופו חסר חלק מפרשת וזאת הברכה מפרק ל"ג, י"ג עד הסוף. כתב היד כולל שני העתקים שונים של הפירוש לפרשיות ואתחנן, עקב וראה[25]. בסוף כתב יד אחר נמצא העתקה של פירושו של רשב"ם לבראשית א', א'-ל"א, והוא פורסם בידי אברהם גייגר ב-1854. בשנת 1882 (ה'תרמ"ב), הוציא דוד רוזין מהדורה מדעית דיפלומטית, של כתב היד. רוזין ערך תיקונים בטקסט, הוסיף הערות וציין במספר מקומות קטעים שככל הנראה הוספו לפירוש שלא על ידי רשב"ם. בשנת 1984 פרסם מ' סוקולוב את פירוש רשב"ם על חלק מפרק ל"ד בספר דברים, לפי כתב יד שמצא. בשנת 2020 הוציא לאור הלל נובצקי שחזור של החלקים החסרים של הפירוש בספר בראשית (פרקים א-יז)[26]. .
- פירושיו על קהלת ושיר השירים יצאו לאור ב-1855 יצא לאור על ידי אהרן ילינק. אמנם יש חוקרים שפקפקו ביחוס הפירוש על שיר השירים לרשב"ם[27], על כל פנים הפירוש בעל זיקה לרשב"ם. פירושים אלו יצאו לאור במהדורות מדעיות: על קהלת בשנת 2000 על ידי שרה יפת ורוברט סולטרס, ועל שיר השירים בשנת תשס"ח על ידי שרה יפת. הם יצאו מחדש בתוך "תורת חיים" בהוצאת מוסד הרב קוק (תשע"א-ב).
- פירושיו על רות ועל איכה יצאו לאור ב-1855 על ידי אהרן ילינק, מתוך כתב יד המלקט מפירושיו ומפירושי רש"י ור"י קרא. פירושים אלה יצאו מחדש בתוך "תורת חיים" בהוצאת מוסד הרב קוק (תשע"א-ב).
- ליקוטים מפירושו לאסתר יצאו גם כן בשנת 1855 על ידי ילינק, בתוך פירוש המלקט מפירושיו ומפירוש ר"י קרא. הפירוש יצא במהדורה חדשה על ידי מוסד הרב קוק בתוך "תורת חיים" (תשס"ו).
- פירוש רשב"ם למשלי יצא לאור על ידי דוד פרנקל בכתב העת "עלים".
- פירוש לספר איוב נמצא בשנת 1931 בבית המדרש לרבנים באמריקה, ויצא לאור במהדורה מדעית על ידי שרה יפת בשנת תש"ס.
- פירוש רשב"ם לספר תהילים נחשב כאבוד, אולם פרופ' אהרן מונדשיין זיהה פירוש אנונימי על פרקים מ"ב-קמ"ג לתהלים כפירוש רשב"ם, והוציא חלק ממנו לאור[28].
קיימות עדויות לקיומם של פירושים של רשב"ם על ספרים אחרים. מעט מפירושיו לנביאים שרדו בציטוטים של פרשנים אחרים שהזכירו אותו, כגון ב'ערוגת הבושם' של רבי אברהם ברבי עזריאל שחי בבוהמיה (אזור צ'כיה של היום) במאה ה-13. ב'ערוגת הבושם' יש גם מובאות מפירושיו של רשב"ם לתהילים ולאיוב. ציטוטים נוספים מפירוש רשב"ם לתהילים מופיעים בספרים אחרים של חכמי צרפת.
תפוצה
[עריכת קוד מקור | עריכה]פירושיו של רשב"ם לתורה ולשאר התנ"ך לא זכו לתפוצה רבה. פירושו לתורה היה נפוץ בין חכמי צרפת, ומוזכר בפירושו של רבי יוסף בכור שור, אך ככל הנראה, הרמב"ן, שחי בספרד ובארץ ישראל לא ראה את פירוש הרשב"ם, ומכך ניתן להסיק שהפירוש לא הגיע לספרד וארץ ישראל[29].
הסברים שונים ניתנו לתפוצה המוגבלת של פירושו של רשב"ם על התורה. ש"א פוזננסקי ציין את פירוש רש"י לתורה כגורם שהאפיל על פירושים אחרים שנכתבו בצרפת בימי הביניים. אחרים ציינו את הפופולריות של פירוש רד"ק כגורם שמנע את התפשטות פירושו של רשב"ם. היו שציינו את דרך הפשט של רשב"ם, שהרשה לעצמו לפרש בניגוד לדעת חז"ל, כגורם שהרתיע את הלומדים משימוש בו. כמו כן, המעבר להתמקדות ללימוד התלמוד הבבלי, במיוחד בין יהודי צרפת, פגע ככל הנראה בתפוצה של פירוש רשב"ם[30].
שיטתו הפרשנית
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשונה מפרשני ספרד, הצרפתים לא נהגו לכתוב הקדמה המצהירה על שיטת הפירוש, סגנונו או מטרתו, אך הצהרות על שיטתם נמצאות בתוך פירושיהם. רשב"ם מצהיר על עקרונות מתודולוגיים במקומות שונים, למשל:
- בראשית, א', א': ”יבינו המשכילים, כי כל דברי רבותינו ודרשותיהם כנים ואמתים, וזהו האמור במסכת שבת (סג, א): הוינא בר תמני סרי שנין, ולא ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו. ועיקר ההלכות והדרשות יוצאין מיתור המקראות או משינוי הלשון, שנכתב פשוטו של מקרא בלשון שיכולין ללמוד הימנו עיקר הדרשה, כמו "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם" (בראשית, ב', ד'), ודרשו חכמים (ב"ר י"ב, ט): 'באברהם', מאריכות הלשון, שלא היה צריך לכתוב בהבראם.”
בניגוד לדרשן שמתייחס לכל אות ולכל מילה, אצל פרשן הפשט הצורה הכללית של הפרשה וניתוחה הספרותי הם החשובים, ולכן רשב"ם עצמו אינו מפרש לפי דרש חז"ל (גם לא במקום שאותו הוא מזכיר בדבריו שבו הפכו חז"ל את המילה "בהבראם" ל"באברהם"). דבריו לפיהם דברי חז"ל בדרשותיהם הם "כנים ואמיתיים" הם מעין התנצלות על סירובו ללכת בעקבותיהם ואזהרה ל"משכילים" שאין להסיק מתוך היצמדותו לפשט שהוא בא להמעיט בערך הדרש. - התחלת התורה בבריאת העולם עוררה בעיה אצל פרשנים רבים, משום שתפקידה של התורה, לדעתם, להורות מצוות ולא לספר סיפורים או ללמד פיזיקה ופילוסופיה, על כן שואלים הפרשנים מדוע מכילה התורה את סיפור הבריאה. רש"י ענה תשובה 'לאומית' – "כח מעשיו הגיד לעמו" – אם הגויים יטענו באוזני ישראל על היותם גנבים, בשל נטילתם את הארץ בכוח, ישיבו להם בני ישראל שלה' הארץ – הוא בראה וימסרנה למי שירצה. רמב"ן עונה תשובה 'תאולוגית': כדי לקיים מצוות צריך להכיר את הבורא וזוהי מטרת סיפור הבריאה. תשובתו של רשב"ם שונה – סיפור הבריאה משמש בסיס למצוות השבת הכתובה בספר שמות ”כִּי שֵׁשֶׁת-יָמִים עָשָׂה ה' אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ אֶת-הַיָּם וְאֶת-כָּל-אֲשֶׁר-בָּם וַיָּנַח בַּיּוֹם הַשְּׁבִיעִי עַל-כֵּן בֵּרַךְ ה' אֶת-יוֹם הַשַּׁבָּת וַיְקַדְּשֵׁהוּ” (שמות, כ', י"א). כלומר – סיפור הבריאה מהווה הקדמה. ברעיון זה מרבה הרשב"ם להשתמש. כאשר פסוק מופיע במקום שלכאורה אינו נחוץ בו, מסביר רשב"ם שהוא משמש הקדמה לנושאים שיוזכרו בעתיד.
- בראשית, ל"ז, ב':
"ישכילו ויבינו אוהבי שכל מה שלימדונו רבותינו, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו. אף כי עיקרה של תורה באה ללמדנו ולהודיענו ברמיזת הפשט וההגדות וההלכות והדינין ועל ידי אריכות הלשון ועל ידי שלושים ושתים מידות של ר' אליעזר בנו של ר' יוסי הגלילי וע"י שלש עשרה מידות של ר' ישמעאל והראשונים מתוך חסידותם נתעסקו לנטות אחרי הדרשות שהן עיקר ומתוך כך לא הורגלו בעומק פשוטו של מקרא.
ולפי שאמרו חכמים: אל תרבו בניכם בהגיון. וגם אמרו: העוסק במקרא מדה ואינה מדה, העוסק בתלמוד אין לך מדה גדולה מזו ומתוך כך לא הורגלו כל כך בפשוטן של מקראות וכדאמרינן במסכת שבת: הוינא בר תמני סרי שנין וגרסינן כולה תלמודא ולא הוה ידענא דאין מקרא יוצא מידי פשוטו."
חיבורים נוספים
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשב"ם כתב חיבור בנושא הדקדוק שנקרא 'דייקות מרבינו שמואל', אשר יצא לאור במהדורה מדעית על ידי רונאלה מרדלר בשנת ה'תש"ס. בתחילה יוחס הספר לר' שלמה, אחיו[31]. ככל הנראה החיבור מבוסס על הספר 'הוריית הקורא' לרבי יהודה אבן בלעם[32].
על-פי ציטוטים מחכמים שונים מייחסים לרשב"ם גם ספר הלכות הכולל דיני יום-טוב, שחיטה ועוד[33].
בכתב יד 395 מאוסף יוסף גינצבורג מופיע חיבור על הלוח העברי שכתב רשב"ם בשנת ד'תת"ץ[34].
כתב מאמר קצר בחשבון. מייחסים לרשב"ם גם ספר העוסק בגימטריה.
מידותיו והנהגותיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]רשב"ם היה עניו מאוד. אחיו רבינו תם כתב עליו בספר הישר[35]: ”אך ראיתי ענוונותו של רבנו שמואל.” במכתב אל הראב"ן כתב רשב"ם: ”הלא אתה מורי... ואני הצעיר שמואל בר' מאיר, לא בן חכמתו... כי קטנו עבה ממתני.”
בהגהות על ספר 'מרדכי' לרבי מרדכי בן הלל, מסופר[36] כי מרוב חסידותו היה רשב"ם הולך תמיד כשעיניו מושפלות לארץ, ופעם אחת נזדמן לו לנסוע ממקום למקום, והתכונן לעלות לעגלה שהייתה רתומה לכלאיים, כשהוא אינו מבחין בדבר מחמת עיניו המושפלות מטה. באותו הזמן עבר במקום אחיו הצעיר, רבנו תם, וקרא אליו: ”אל תהא צדיק הרבה! שא למרום עיניך, הנה סוס ופרד לקראתך!” וכך נמנע מעבירה.
למרות ענוונותו וחסידותו היה רשב"ם תקיף בדעתו, ולא נשא פניו לאיש כשסבר שהוא צודק בדבריו.
משפחת רש"י
[עריכת קוד מקור | עריכה]| יצחק הצרפתי | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמואל | רש"י | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי מאיר | יוכבד | רחל | שמחה | מרים | ריב"ן | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רשב"ם | ר"ת | מרים | שמשון מפלייזא | רבי יצחק בן רבי מאיר (ריב"ם) | שלמה | מרים | רבינו שמואל מוויטרי | רבינו יום טוב מפלייזא | אליעזר | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| יצחק | יוסף | שלמה | אברהם משאנץ | רבי יהודה בן יום טוב | יוסף | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ר"י הזקן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| ריצב"א (ריב"א הבחור) | רבינו שמשון משאנץ | יצחק | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבנו אלחנן | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי יעקב | יהודה שירליאון | ||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| שמואל | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
| רבי שמואל מעכו | |||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||||
מקרא
[עריכת קוד מקור]- גיס
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- שרה יפת, פירוש ר' שמואל בן מאיר (רשב"ם) לשיר השירים, הוצאת מאגנס, 2008
- David Rosin, R. Samuel b. Mëir als Schrifterklärer, Breslau: F. W. Jungfer, 1880. (גרמנית)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רשב"ם, ב"אנציקלופדיה יהודית" באתר "דעת"
- רש"י ונכדו הרשב"ם, מאיר פנים, המרכז ללימודי רוח בספרייה הלאומית
- מרדכי מרגליות (עורך כללי), "רשב"ם", אנציקלופדיה לתולדות גדולי ישראל, תל אביב: י' צ'צ'יק, תש"ו, עמ' 1338-1333, באתר היברובוקס
- אלעזר טויטו, פשט ופולמוס אנטי-נוצרי בפירוש הרשב"ם, באתר "מקראנט"
- חיים ראובן רבינוביץ, הרשב"ם כפרשן המקרא (800 שנה לפטירתו), בית מקרא 10, ניסן-סיון תשל"ו, עמ' 462-471
- איתמר כסלו, פירוש רשב"ם לפרשת הבריאה, JSIJ 10, 2012, עמ' 95–107
- ערן ויזל, 'דעתו של רשב"ם בשאלת חלקו של משה בכתיבת התורה', שנתון לחקר המקרא והמזרח הקדום, כב (2013), עמ' 188-167
- שרה יפת, רב-לשוניות: הלכה ומעשה בפירושי רשב"ם למקרא, מחקרים בלשון ח, תשס"א
- רשימת מאמרים על רשב"ם באתר רמב"י
- רשימת פרסומים על רשב"ם באתר הספרייה הלאומית
שמואל בן מאיר (רשב"ם), דף שער בספרייה הלאומית- בנימין זאב בכר, "שמואל בן מאיר (רשב"ם)", במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
חיבוריו
- פירוש התורה, מהדורת דוד ראזין, ברעסלויא, תרמ"ב 1882.מהדורה מקוונת של פירושו, באתר דעת, מתוך פרויקט "שבילי התנ"ך", מכללת הרצוג.
- פירוש רשב"ם לקהלת מהדורת אהרן ילניק באתר דעת.
- פירושי רשב"ם למקרא, כולל הפירוש המשוחזר לבראשית א-יז, באתר על־התורה
- דייקות לרשב"ם, באתר על־התורה
- קטעים מפירושו למסכת ע"ז.
- כתב יד, פרוש כתובים לרשב”ם (שיר השירים), המבורג, מאה 13, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
- שמא יהודה פרידמן (עורך), מתוספות הרשב"ם לרי"ף, באתר אוצר החכמה
- רונאלה מרדלר (עורכת), דייקות מרבנו שמואל, האוניברסיטה העברית, תש"ס, באתר אוצר החכמה
| תקופת חייו של הרב רשב"ם על ציר הזמן |
|---|
 |
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מכונה בספרות הרבנית "רומרוג".
- ^ ראה בפירושו לבראשית (לז,ב): "ואף אני, שמואל בן רבי מאיר חתנו זצ"ל, נתווכחתי עמו ולפניו, והודה לי". וכן בר' חיים פלטיאל, בראשית מ"ט,כב.
- ^ מרדכי סנהדרין סימן תש"ב.
- ^ ד' רוזין, פירוש רשב"ם על התורה, ברסלאו 1882, עמ' 8-9.
- ^ פירוש רשב"ם על התורה - שמואל בן מאיר (רשב"ם) / רוזין, דוד, 1823-1894 (page 9 of 270), באתר hebrewbooks.org
- ^ יש שאף טענו שראב"ע עצמו צנזר את פירוש רשב"ם, ולכן פירושו על פרק א' קטוע בדיוק בקטע שבו עמד לפרש מתי התחילה השבת: "ויהי ערב ויהי בקר - אז נגמר יום הששי והתחילה--". אמנם המשך הפרוש האבוד נמצא בכתב יד ובו רשב"ם כותב במפורש ששבת התחילה בלילה, ולכן ברור שזו אינה הסיבה לקיטוע. מעבר לכך, יש שטענו שהשגת ראב"ע על רשב"ם לא הייתה מוצדקת, ראה כאן.
- ^ לדוגמה, בשם אביו: בראשית כה,לב; במדבר לא,מט; ב"ב ע"ג ע"א. בשם רש"י: בבא בתרא ס"ו ע"א; ע"ט ע"ב. והשווה שו"ת ראב"ן: "אני כך פירשתי לפני רבינו זקיני". Eran Viezel, ‘“The Anxiety of Influence”: The Approach of Rashbam to Rashi’s Commentary on the Torah,’ AJS Review 40 (2016), pp. 279-303
- ^ רשב"ם במדבר יא, לה.
- ^ או"ז ח"א סימן תעו.
- ^ על פי רבנו תם, שכתב שרבי שמעיה היה "חמיו של רבינו אחי" (ספר הישר, תשובות סח). א"א אורבך שיער שהכוונה לרשב"ם ולא לריב"ם (בעלי התוספות עמ' 36).
- ^ כך מעלה הרב פרופ' מאיר יצחק לוקשין, מבוא לפירוש הרשב"ם על התורה, הוצאת חורב, ירושלים תשס"ט (עמ' ד'-ה')
- ^ כך מופיע בכ"י שנדפס על ידי נויבאואר, מצוטט אצל אורבך, בעלי התוספות, עמ' 46.
- ^ ”עַד כִּי יָבֹא שִׁילֹה - ... ופשט זה תשובה למינין, שאין כתוב כי אם "שילה" שם העיר. שאין לעז במקרא, לא "שלו" כתוב כאן כדברי העברים (=הפרשנים היהודיים: אונקלוס ורש"י), ולא שליח כדברי הנוצרים (וולגטה: donec veniat qui mittendus est = עד שיבוא זה שעליו להישלח)” (רשב"ם בראשית מט, י). יש לציין שבמהדורה המתוקנת שהוציא הוותיקן בשלהי המאה ה-20, ה"נאו וולגטה" (אנ'), התרגום משקף את "דברי העברים": donec veniat ille, cuius est=עד שיבוא זה שהוא שלו. (בראשית שם).
- ”לֹא תִרְצָח - כל רציחה הריגה בחינם היא [...] אבל "הריגה" ו"מיתה" יש בחינם ... תשובה למינים והודו לי. ואף על פי שיש בספריהם "אֲנִי אָמִית וַאֲחַיֶּה" (דברים לב, לט) (ego occides) בלשון לטי"ן של "לא תרצח" (non occides), הם לא דיקדקו” (רשב"ם שמות כ, יב). וממה שאמר "והודו לי" משמע שהוא התפלמס אתם ישירות.
- ^ אברהם גרוסמן "שמואל בן מאיר", האנציקלופדיה העברית (כרך ל"ב עמ' 43–44).
- ^ כך עולה מדבריו בדף נ' ע"ב, שהוא מפנה לפירושו בפרק השני. א"א אורבך (בעלי התוספות עמ' 49 הערה 31*) כתב שהוא נדפס בתרצ"ו על ידי ש' אסף, אבל זו טעות, שהפירוש המוזכר הוא פירוש ראב"י בעל האשכול.
- ^ א"א אורבך כתב שתחילת הפירוש הוא למעשה מהדורה מקוצרת עם העתקות מפירוש ר"ח, ובסוף המסכת הוא פירוש מגנצא (בעלי התוספות עמ' 50).
- ^ א"א אורבך, בעלי התוספות עמ' 49.
- ^ כמו כן, בכל מקום שתוספות מזכירים פירוש הקונטרס מדף כ' ע"א ואילך, הכוונה לפירוש רשב"ם (אורבך, בעלי התוספות עמ' 54).
- ^ קבץ על יד לב (סדרה חדשה כב), עמ' 97-114.
- ^ עי' לדוגמה תוס' תלמיד ר"ת ב"ק ב' ע"א ד"ה ארבעה, שהסביר המשנה בדרך לשון נופל על לשון. במקבילות מופיע הפירוש בשם רש"י, אך אורבך העיר שצריך להגיה בהם ר"ש (בעלי התוספות עמ' 49).
- ^ בעלי התוספות עמ' 56-57.
- ^ י"מ תא-שמע, כנסת מחקרים, ח"א עמ' 45.
- ^ לדוגמה: שבת פרק כג סימן תקסו (ס"ד ע"א בדפי הרי"ף): "ואני שמואל אומר...".
- ^ קבץ על יד ח, עמ' 187-225.
- ^ דוד ראזין, פירוש רשב"ם על התורה - הקדמה, תרמ"ב, עמ' XXXVI, באתר היברובוקס.
- ^ ה' נובצקי, שחזור פירוש רשב"ם האבוד לבראשית א-י"ז, חיבור לשם קבלת תואר דוקטור, אוניברסיטת חיפה, תש"פ. השחזור של נובצקי זמין באופן מקוון במהדורת מקראות גדולות שבאתר על-התורה.
- ^ ראה במבוא של ראזין לפירוש על התורה עמ' 12, וכן בדברי פוזננסקי, מבוא על חכמי צרפת מפרשי המקרא, עמ' 40 ועמ' 87. לדיון מחודש בשאלה זו, ראה: יאיר האס, פירוש שיר השירים המיוחס לר' שמואל בן מאיר: עיון מחודש בשאלת זהות המחבר, JSIJ 7, 2008; שרה יפת, "פירוש ר' שמואל בן מאיר לשיר השירים", תרביץ ע"ה, (תשס"ו).
- ^ "על גילוי הפירוש 'האבוד' של רשב"ם לספר תהלים, ופרסום מוקדם של פירושו למזמורים קכ-קלו", תרביץ עו,א (תשע"א), עמ' 91-141.
- ^ יהונתן יעקבס, האם הכיר רמב"ן את פירוש רשב"ם לתורה?, מדעי היהדות 46, תשס"ט, עמ' 85-108
- ^ יהונתן יעקבס, האם הכיר רמב"ן את פירוש רשב"ם לתורה?, מדעי היהדות 46, תשס"ט, עמ' 107-108
- ^ ראו במאמרו של יוסף עופר, מתי נכתב 'דייקות' ספר הדקדוק לרשב"ם.
- ^ נ' אלוני, הוריית הקורא לר"י אבן בלעם, ספר היובל לרי"ד סולובייצ'יק, ירושלים תשמ"ד, עמ' תרנח-ט
- ^ א"א אורבך, בעלי התוספות, עמ'57.
- ^ צילום כתב היד באתר הספרייה הלאומית
- ^ סימן מ"ו.
- ^ מרדכי עירובין, סימן תקכ"ח.
| פרשני המקרא בימי הביניים | ||
|---|---|---|
| פרשני המזרח | רס"ג • שמואל בן חפני הכהן גאון • אברהם בן הרמב"ם • תנחום הירושלמי | |
| פרשנים פילולוגיים מספרד והמגרב | יהודה אבן קריש • מנחם • דונש • דוד בן אברהם אלפאסי • חיוג' • שלמה פרחון • אבן ג'נאח • משה הכהן אבן ג'יקטילה • יהודה אבן בלעם | |
| פרשני ספרד | יצחק אבן גיאת • ראב"ע • רמב"ן • רבנו בחיי • בעל הטורים • בעל העקידה • אברבנאל | |
| פרשני צרפת | מנחם בן חלבו • רש"י • יוסף קרא • רשב"ם • אהרן בן יוסי הכהן • בכור שור • אליעזר מבלגנצי • חזקוני | |
| פרשני פרובאנס | יוסף קמחי • משה קמחי • רד"ק • מנחם בן שמעון • יוסף אבן כספי • רלב"ג | |
| פרשני אשכנז | יהודה החסיד • מנחת יהודה • אביגדור כ"ץ • רא"ש | |
| פרשני איטליה | הרי"ד • עובדיה המון • רקנאטי • ספורנו | |
| פרשני תימן | נתנאל בן ישעיה • אברהם בן שלמה • זכריה הרופא • סעדיה עדני • דוד הלוי חמדי | |
| פרשני המגרב | רבנו חננאל • יהודה אבן קריש • יוסף בן יהודה אבן עקנין | |